חופשה ללא תשלום היא למעשה "השעיה" של חוזה העבודה כלומר יחסי עובד מעביד נמשכים אך העובד אינו חייב לעבוד ואין המעביד חייב בשכר עבודה,ואם תום ההשעיה המצב חוזר לקדמותו.
מעביד אינו רשאי להוציא עובד לחופשה כזו ללא הסכמתו המפורשת של העובד. גם העובד אינו רשאי לכפות על המעביד את יציאתו לחל"ת והוא חייב לקבל בעניין זה הסכמה מפורשת של המעביד.
בחוקי העבודה אין כל התייחסות להפרשות סוציאליות כלשהן מצד המעביד בתקופות בהן העובד נמצא בחופשה ללא תשלום לפיכך, המעביד אינו חייב להפריש כספים לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים בתקופות אלה, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעביד בחוזה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.(העובד רשאי כמובן להפריש באופן עצמאי כספים לקופה, כדי לשמור על רציפות זכויותיו).
ניצול חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה
סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שעבדה לפחות שנתיים ברציפות אצל מעבידה עד תחילת חופשת הלידה, רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום שאורכה עד רבע מתקופת העבודה אצל אותו מעביד אך לא יותר משנה אחת, החל מתחילת השבוע השביעי שלאחר הלידה.
סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים, קובע כי אסור לפטר עובדת בתקופת היעדרותה מהעבודה בחופשה ללא תשלום שלאחר חופשת לידה במשך תקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידהו, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה (התקופה הוארכה מ-45 ימים ל-60 ימים, מ-15/2/07)
